עבודה סמנריונית על חייו של אבי כפליט במחנה הפליטים "גאולה" באיזור עדן.

רישומים וחוויות מתהליך כתיבת עבודה סמנריונית על חייו של אבי כפליט במחנה הפליטים "גאולה" באיזור עדן וחלקים מהעבודה עצמה.

למה דווקא מחנה חאשד?
שני הורי עלו לישראל מתימן. אמי עלתה בשנת 1945 בהעפלה בלתי ליגאלית מעדן לישראל, אבי ומשפחתו הגיעו אל עדן שבועות בודדים לאחר משפחת אמי אך במהלך שבועות אלו התרחשה דרמה עולמית: מלחמת העולם השנייה הסתיימה ויהודי תימן שהיו בעדן מצאו עצמם חסרי יכולת לעלות לארץ ישראל, עד 1949, שנה לאחר קום המדינה.
השנים בעדן זכורות היטב לאבי וכילדים הוא נהג לספר לנו סיפורים רבים על ה"מחנה". הסיפורים היו בעלי נופך אקזוטי ונשמעו לאוזן הצברית לעיתים קרובות כמו סיפורי אגדות: חיים במדבר במחנה מגודר שיש לשמור את גדרותיו יום ולילה, מנהלים שצריך לבקש רשותם לפני כמעט כל פעולה, צורך להתמודד עם קשיי מזג האוויר והרעב, התחפשות לערבי כדי להיכנס לעיר עדן והסיפור הנורא על פרעות עדן שהיו קיימות רק בסיפורים של אבא ולא למדנו עליהן בבית הספר.

הנושא האקזוטי ריתק אותי והחלטתי לעסוק בו בעבודתי.

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

חופשה באילת עם אמא ואבא

אבא כבר לא צעיר, קשה לו ללכת ומכיוון שהוא מסרב להשתמש בהליכון, הוא מרבה ליפול. הגוף בן 86, אבל הנשמה צעירה כמו שהייתה בימים בהם דילג במירעולים ביחד עם היעלים.
מזה מספר שנים שאמא ואבא לא יצאו לחופשה ואבא מרבה לבקש ללכת לבית מלון. ערב אחד חצי ברצינות וחצי בקלילות דעת שאל בן זוגי את אבא אם הוא רוצה להצטרף אלינו לחופשה באילת, אבא הסכים בהתלהבות כל כך גדולה שאפילו אמא השתכנעה וכך יצאנו לחופשה באילת עם אבא.

אחת האנקדוטות המשעשעות מהטיול הייתה קבוצת תיירים הולנדיים שראו את אמא ואבא יושבים על ספסל ליד צריך בן גוריון ובקשו רשות לצלם.
Can I take a picture of them?
שאלה אחת התיירות ואני שאלתי/עניתי:
?Can I take a picture of you taking picture of them
כנראה שמעט מחוש ההומור של אבא בכל זאת הצליח לעבור אלי :-)

אלו התמונות שאני צילמתי:










ובימים אלו קיבלתי תמונה במייל מהולנד: